"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו, רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף." (משפט אינדיאני)
טביעת הרגל האקולוגית היא אחד המדדים המקובלים כיום להערכת השפעת פעולות האדם על הסביבה. זהו ניסיון לכמת ולהגדיר כמדד את שטח האדמה והמים הנדרשים על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון. המדד משווה בין הביקוש האנושי ליכולת ההתחדשות של משאבי כדור הארץ, ובכך חשיבותו. ניתוח קצב יצירת המשאבים לפי יחידות שטח מאפשר לנו לדעת בכמה משאבי טבע אנחנו משתמשים לעומת כמה יש לנו, כל שנה. נתונים אלו, גם אם מספריים, מספקים תובנות בעלות ערך רב. הם מאפשרים לנו להציב ראי לבחינת פעולותינו היומיומיות והשפעתן הישירה על כמות המשאבים הזמינים לנו, וכן רפלקציה מלאה על ההרגלים שלנו משלב הצריכה ועד שלב ההשלכה. מלבד מסקנות אישיות, מדד זה יכול לשמש ככלי לעיצוב וקביעת מדיניות-כיצד עלינו להתמודד עם משבר האקלים. חזון בר קיימא גורס כי אם נשתמש רק בכמות המשאבים העומדים לרשותנו נוכל להבטיח את רווחת המין האנושי גם במהלך הדורות הבאים.
במסגרת התוכנית לצמצום טביעת הרגל האקולוגית, משתתפי ומשתתפות התוכנית יבינו את הסיבות למשבר הסביבתי והאקלימי ויפנימו את הצורך והאתגר בשמירה על משאבי הטבע הקיימים. במהלך התוכנית נוביל וניישם שינוי התנהגותי על ידי צמצום טביעת הרגל האקולוגית – הן ברמה האישית והבית ספרית, והן ברמה המשפחתית והקהילתית – בדרך לאורח חיים מקיים.