חדשנות חינוכית

אחד ממקורות הגאווה שלנו, הוא תפיסת חדשנות חינוכית ופיתוח מודלים חינוכיים ייחודיים מבוססי מקום. עבודת הפיתוח שלנו נעשתה בשיתוף עם מפמ"ר מדעים במשרד החינוך ואנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. תוכניות ייחודיות אלו, הוצגו בהכשרות סגלים של משרד החינוך ובמפגשי חשיבה עם אגף מו"פ במשרד החינוך.

ה- "אני מאמין" הפדגוגי שלנו

ב- צעד ירוק אנו עובדים בגישה המשלבת ידע וחוויה, תוך התאמה מקומית ופדגוגית,
על פי מודל – ראש (ידע, עמדות, תפיסות) | לב (תחושות וערכים) | יד (עשיה והתנסות).
העקרונות הפדגוגיים המנחים אותנו הם:
1) ידע – הטמעת ידע ומושגים חשובים ורלוונטיים במגוון נושאי הקיימות.
2) חוויה – שימוש במתודולוגיה חווייתית וחדשנית, משחקים, סרטים והפעלות ליצירת פעילות מהנה ודינאמית שתעורר מעורבות רגשית ומחויבות
3) התאמה מקומית – תוכן ומתודולוגיה שיהיו מותאמים למקום והסביבה בהם מועברת התכנית ולתפיסה החינוכית הקיימת בארגון או במרחב בו אנו משתלבים.
4) מודל פעילות אינטגרטיבית – ראש – לב – יד , יצירת יחידות פדגוגיות המיישמות בחינה של סוגיה מרכזית דרך התבוננות מנקודות מבט שונות: רכישת ידע חשוב ורלוונטי, חיבור רגשי הן בממד הערכי והן דרך כלי למידה חווייתיים, התגייסות לפעולה, נקיטת עמדה ומעבר לשלב המעשה.

התוכניות שלנו מפותחות ופועלות על פי שתי גישות פדגוגיות מרכזיות

  • חינוך מבוסס מקום – Place based education – בגישה זו לומדים במקום, לומדים את המקום ולומדים מהמקום. המרחב המקומי, העירוני/ היישובי, הוא מרחב הלמידה, על כלל גווניו ורבדיו. למידה מבוססת מקום פותחת הזדמנויות רבות מאוד ללמידה הן במימד הפיסי והטבעי, הן במימד התרבותי או ההיסטורי והן במימד החברתי.
  • למידה מבוססת פרויקט – Project based Learning – בגישה זו עם תחילת התכנית וביסוס הידע ההתחלתי בנושא הנלמד, מתחילים הלומדים לשאול שאלות ומתוך כך בוחרים נושא/תחום שהיו רוצים לפעול בו ולמענו באמצעות פרויקט שיובילו. במהלך המפגשים ממקדים התלמידים את הפרויקט שלהם, מתכננים אותו היטב, אוספים ידע ומידע, ומכינים תוצרים ברמה גבוהה תוך רכישת כישורים של המאה ה-21: עבודת צוות, סיעור מוחות, תקשורת, ולבסוף ביום שיא מסכם- הצגה לפני קהל.

למידה היברידית ומקוונת – במהלך שנות הלימודים תש"פ ותשפ"א נדרשנו להתמודד עם מגבלות הנחיות משרד הבריאות, בעקבות מגפת הקורונה העולמית. בהתאם, הרחיב צוות הפיתוח את ההתמחות בהפעלה מתוקשבת ונערכו שינויים בתוכניות החינוכיות שהיו בעיצומן בשנת שת"פ. כחלק מההתמודדות, הצוות למד להדריך באופן מקוון ולהשתמש בכלים דיגיטליים שונים ומגוונים, על מנת להגביר את המוטיבציה, מעורבות התלמידים והאינטראקציה השוטפת במהלך השיעור ולאחריו. שימוש בכלים אלו נועד לעבות את מערכי השיעור ולחזק את התקשורת הווירטואלית בין המדריכה לתלמידים.ות.

דילוג לתוכן