משק המים בישראל מצוי במשבר עמוק כתוצאה מהידרדרות משאבי המים הטבעיים ופגיעה קשה בבתי הגידול הלחים – במעיינות, בנחלים, בבתי הגידול הביצתיים ובבריכות החורף.
במרכז השינויים, עומדת היעלמות המים מנחלי האיתן והתייבשות בתי הגידול הלחים. דוגמא לכך ניתן לראות במרבית הנחלים בצפון הארץ ובמרכזה, שבעבר זרמו בהם מים במשך כל חודשי השנה, וכיום הינם נחלי אכזב שזורמים בהם מי גשמים בלבד. יתרה מכך, כיום נותרו לחים רק כ- 3% מבתי הגידול הלחים שהיו חלק מנופה של ישראל בראשית המאה ה-20. בנוסף לייבוש הנחלים, גורם משמעותי נוסף המשפיע לרעה על מצב הנחלים ובתי הגידול הלחים בישראל הוא בעיית הזיהום- רבים מנחלי ישראל עדיין סובלים ממקורות זיהום שונים. מתקני טיהור שפכים רבים עדיין מזרימים לנחלים מי קולחים מטוהרים ברמות שונות. כמו כן, לעתים קרובות, תקלות במערכות הביוב גורמות לאירועי זיהום בשפכים שמגיעים לנחלים.
היציאה לתוכנית אמץ נחל היא בגדר מסע – מסע שבמהלכו נסתכל באופן שונה על הטבע הסמוך אלינו. משתתפי התוכנית יתבוננו, יעקבו ויחקרו את הטבע ויתכננו פעילויות שיתרמו לשיקום ושיפור מצבו. בתהליך זה ירתמו המשתתפים גם את הקהילה ויובילו לשינוי במודעות ובהתנהגות תושבי העיר לטבע המקומי.
"כל נחל צריך צופה" – פרויקט אימוץ נחלים עם תנועת הצופים
התוכנית הציעה הזדמנות נהדרת לחבר ערכים, מיומנויות ופעולה למען הטבע והקהילה. כל אלו נכרכו יחד בסיפור מסגרת אחד של זהות אישית וקבוצתית "אנחנו הצופים שומרי הנחל – זו גזרת האחריות שלנו".
במסגרת התוכנית נבחרו 5 שבטים מהנהגת ירושלים אותם ליווינו והכשרנו לפעילות בשטח, נערך מיפוי ואפיון הנחלים הקרובים לכל שבט, כך שבסופו של תהליך, כל שבט אימץ נחל. התוכנית ביקשה לבנות קשר ארוך טווח בין הנוער בשבטים לאזורי הנחל הקרובים אליהם, תוך העברת פעילויות היציאה אל הטבע – בטבע הקרוב, והעצמת התהליך החינוכי של החיבור לטבע המקומי.
במסגרת התכנית התקיימו:
אימוץ נחל האלה – קריית מלאכי
הרעיון החינוכי שעמד בבסיס התוכנית היה להפוך את נחל האלה לאתר טבע קהילתי עבור תושבי קריית מלאכי והאזור, שיהווה מוקד משיכה לפעילויות בשעות הפנאי של ילדים, הורים והקהילה כולה ומוקד של פעילות חינוכית בקרב מוסדות חינוך פורמלי וא-פורמלי בעיר.
התוכנית ביקשה ליצור פליאה וחיבור רגשי חיובי של הקהילה המקומית והרשויות המקומיות לנחל האלה וערכי הטבע והנוף המצויים בו; ליצור מודעות בקרב הקהילה המקומית והרשויות המקומיות באזור לגורמים הפוגעים בנחל ולחשיבות השמירה עליו; לפתח תחושת שייכות לנחל ולטבע המקומי בקרב תושבי האזור וליצור מוטיבציה ונכונות לפעול למען שמירתו.
במסגרת התכנית התקיימו פעילויות חינוכיות בהיקף נרחב:
אימץ נחל דליה – פורדיס
במסגרת התוכנית יצאו תושבי פורדייס ומערכת החינוך עם תלמידי היסודי, החטיבה והתיכון – למסע קסום שבמהלכו התלמידים למדו להסתכל באופן שונה על הטבע הסמוך לבית ולסביבת ביה"ס. תלמידי קבוצות המובילות הירוקה התבוננו, עקבו, חקרו את הטבע העירוני וכן תכננו פעילויות שתרמו מאוד לשיקום ושיפור מצבו. בתהליך זה רתמו התלמידים את הקהילה המקומית והבית ספרית למבצעי ניקיון ובכך הובילו לשינוי במודעות ובהתנהגות תושבי העיר כלפי הטבע המקומי.
התוכנית פעלה בשלושה שלבים:
לאחר סיום פעולות השיקום, התקיימו מגוון רחב של פעילויות למוסדות החינוך ולקהילה בנחל המשוקם, להכרת האזור וביסוסו כמוקד משיכה לקהילה לפנאי ולנופש. בנוסף, הונחה התשתית להמשך פעילות עצמאית בת קיימא בשלושה ערוצים: ניטור אקולוגי של סביבת הנחל, סיורים ואירועים בנחל, אכיפה ופיקוח על השלכות פסולת.