"האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו" (שאול טשרניחובסקי)
בכל מקום בעולם וכך גם בישראל, מקורות המים היוו מוקד משיכה לאדם. מקורות המים, וביניהם מעיינות, נחלים, ימים ואגמים היוו בסיס להקמת יישובים, מקור לפעילות פנאי ונופש לאורך כל השנה, עולם שלם של זכרונות משמעותיים המעידים על עומקו של הקשר בין האדם לסביבה. מקורות המים בישראל מהווים מקור להשראה, מכילים בתוכם עומק היסטורי עשיר והם חלק משמעותי בתרבות הישראלית. אולם, במציאות שבה האוכלוסייה הולכת וגדלה, לצד תהליכי בניה ופיתוח הולכים וגוברים בישראל, מקורות המים וביניהם הנחלים, משלמים מחיר כבד – במובנים מסוימים הנחלים שלנו הפכו ל"חצר האחורית" של קהילות ויישובים רבים וניכרים בהם – יובש, הזנחה, זיהום ופסולת. נקודת המפגש בין האדם לנחל מייצרת אתגרים רבים, אך גם טומנת בחובה הזדמנות נפלאה לשילוב של הטבע במקום הישוב.
מטרת העל של התוכנית היא לבנות קשר ארוך טווח בין הקהילה לאזורי הנחל הקרובים אליה באמצעות תהליכים חינוכיים ושהייה מתמשכת בנחל, הכרות מעמיקה עם הנחל ואתגריו והשתתפות מעשית בשמירה עליו. שטחי אפיק הנחל יהוו פלטפורמה לתוכן ערכי ומעשי, לאקטיביזם קהילתי שיבוסס על תוכנית פעולה בת – קיימא ותרומה אמיתית ומשמעותית לשיפור מצב הנחל והתמודדות עם האתגרים שבו.
במהלך התוכנית-
נחזק את תחושת השייכות, האחריות והמחויבות של הקהילה, התלמידים והפעילים כלפי הנחל
נטמיע שינוי דפוסי התנהגות בציבור הרחב ובקהילה, למניעת הפגיעה בנחל ועידוד השמירה על הטבע המקומי
נקדם עשייה אקטיביסטית משמעותית לשיפור מצב הנחל וההתמודדות עם האתגרים שבו על ידי פיתוח תכנית בת – קיימא יחד עם מעגל השותפים של התוכנית